אורים ותומים, אורים · סימן ע״ג, ה׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

מוחה שלא יתן שטר וכו' אם מתחלה התנה שיתן לו שטר אף ע"פ שלא היה קנין ואח"כ חוזר הלוה בשטר פשיטא דיכול הלה לתבוע מעותיו ואף הסמ"ע מודה בזה אף שתחלת לשונו היה קנין מ"מ המעיין בדבריו יראה לאו דוקא ה"ה בלי קנין רק בשטר ובחנם השיג עליו הש"ך. אבל אם הלוהו סתם ואחר כך מבקש שטר בזו השיג הסמ"ע עליו ע"ש וסבירא ליה דא"י לכופו שיתן לו שטר וזהו נכון אבל אם המלוה רוצה ממנו כת"י גם כן דעת הסמ"ע נוטה שא"י לכופו כיון דלא התנה ולי נראה דיכול לכופו כיון דגורם קללה לעצמו כדלעיל סי' ע' והוא ל"ל פסידא למה א"י לכופו:
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.