וישומו אותו ואם צריך מדיד' ימדו' דהתירו בשבת חפצי שמים כמו משדכין תינוקות ולא הוי חטא בשביל שיזכה חבירו דהתירו ג"כ לאחרים לשדך בשביל תינוקת דהוי חפצי שמים והא דלא התירו לו מעות דמוקצה חמור. ועיין תומים דהעליתי כמ"א בא"ח דאין לשומו כלל רק ליתן לו משכון ולהקנות בגוף המשכון לו כפי דמיו ועכ"פ לשומו ע"י גוי' ואם התובע מרוצה יכול להשאיל על שבועתו עיין תומים.
אורים ותומים, אורים · סימן ע״ג, כ״ד
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.