אורים ותומים, אורים · סימן ע״ג, כ״ג

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

השבועה במקומו וכ' הסמ"ע דאם כתב בכת"י שנשבע יכול לומר לא נשבעתי ע"כ והיינו כשנותן אמתלא לדבריו אבל בלי אמתלא אינו נאמן אף דמודה שכנגדו שלא נשבע בפניו. דאולי נשבע שלא בפניו ושוי' נפשי' חתד"א עיין ש"ך י"ד סי' רל"ב ואם בע"ד מכחישו ואמר שנשבע באמת עיין ש"ך י"ד דמסתפק אי נאמן ומדברי הרמ"א שם י"ד משמע שם דמ"מ נאמן כשנותן אמתלא לדבריו וכ' הסמ"ע הא אם כתוב בפועל ממש תו לא מצי למימר לא נשבעתי והט"ז כתב באמתל' מ"מ נאמן וכ"נ בפרט העידנ' דכל נוסח שטרות בפ"מ פשיטא די"ל דלא נשבע וכן אם כתבו עדים כן דהודה דנשבע בפ"מ ג"כ אפשר דמהני אמתלא למה הוד' לפי דעת הט"ז ועיין מ"ש בי"ד סימן קפ"ז דבהודה לפני אחרים אפשר לא מהני אמתלא עיין מ"ש שם אבל אם העדים העידו שנשבע בפניהם לכ"ע אינו נאמן לומר לא נשבעתי בפ"מ ואם היה אונס ע"י שררה עיין י"ד סי' רל"ב דמפטר אע"ג דבעלמא אין אונס ממון לגבי שבועה מכל מקום כאן אנן סהדי דע"ד כן לא נשבע וע"ש ט"ז וש"ך:
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.