בין שמשכנו אחר שהלוהו ואפי' משכנו אחר שהלוהו ברשות ב"ד ע"י שליח ב"ד כדלקמן סי' צ"ז מ"מ אינו מתחייב באונסין רק הוי ש"ש להתחייב בגניבה ואבידה מטעם דר"י דב"ח קונה משכון והש"ך דעתו דמצי המוחזק לומר קים ליה כרש"י וסייעתו דאפילו באונסי' נמי חייב ועיין תומים דכתבתי דסוגין דעלמא בפוסקים דלא כוותי' ואם משכנו שלא בשעת הלואה בזרוע שלא כדין האמור לקמן סי' צ"ז דעת הש"ך דהוי גזלן ולכ"ע חייב כאונסין ועיין מ"ש לקמן סי' צ"ז בזה:
אורים ותומים, אורים · סימן ע״ב, ט׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.