אף בנו נעשה עליו ש"ש כתב הש"ך לדעת מחבר בכל דמי משכון דגם בזה שייך פרוטה דר"י דהא חייב לשטחו ולנערו ולדעת הרמ"א אינו אלא כנגד חובו דשייך בדשמואל גם כן אמנם הטעם שנתן הנ"י דמשום כך ה"ל ש"ש דתפיס ליה אחובו עיין בתומים מ"ש בזה בדברי מהרש"ל והנ"י נראה דנתכוון לדברי שמואל אבד קתא וכו' ע"ש אבל יותר מחובו לכולי עלמא אין צריך לשלם וכן נראה לדינא ואם צוה האב שיחזיר בנו המשכון בחנם ואחר כך נאבד היתומים לא הוו רק ש"ח מהרשד"ם והש"ך ונכון ופשוט ואם היה בן קטן בכל גוונא פטור דאין שמירה לקטן עיין תומים:
אורים ותומים, אורים · סימן ע״ב, ל״ו
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.