הוי שואל וכו' הש"ך תמה לדעת הרמ"א דסבירא ליה דיש לומר כרבה דמלוה על משכון הוי ש"ח ואם כן דמי למעות פקדון מותרין דמותר לשמש בהן ומכל מקום לא הוי רק ש"ש ועיין בתומים מ"ש לחלק בין מעות לחפץ ובחפץ סבירא ליה לרמ"א לכולי עלמא הוי שואל ולכך סבירא ליה דאין לספק ולפ"ז אף במפקיד חפץ ונתן לו רשות לשמש גם כן הוי ליה שואל וכן מסתבר ועיין תומים דמידי ספיקא לא נפק והממע"ה:
אורים ותומים, אורים · סימן ע״ב, ל״ב
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.