אורים ותומים, אורים · סימן ע״ב, קנ״ה

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

אם נגנב קודם וכו' כתב הסמ"ע דאז היה צריך עדיין לנערו וא"כ אם בא עני אז מפטר מריפתא והוי ש"ש אבל אחר זמן שקבע דאין תו חיוב עליו לנערו דהרי יכול לבא בעצמו ולהשגיח בחפץ תו כלתה ליה שמירה. ועיין תומים דכתבתי דא"צ לזה שמחויב לנער אז דאף דלא שייך אז לנערו שהיה רק לזמן מועט מ"מ כיון דלא כלתה ליה שמירה א"כ עדיין הוא ש"ש מתחלת זמן המשכון דאז הוי פטור מפרוטה דר"י ובפרוטה אחד נעשה ש"ש לעולם רק בענין הרא"ש היה בעת שהיה משכון שמירה בבעלים ועיין בתומים מ"ש דריטב"א נר' חולק אדין זה וצ"ע:
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.