ושקיל מאה וכו' עיין תומים דפירשתי דנאמן לומר דהיה משכנתה אצלו כמשכנתה דסורא או בנכייתה לדידן במגו דהיה אומר לקוח וא"כ אוכל כל משך זמן משכנתא מפירי דארעא בנכייתא עד שיכלו דמיו שהלוה וזהו הכוונה מפירי דארעא בנכייתא ולא בשויו ע"ש:
אורים ותומים, אורים · סימן ע״ב, קנ״ד
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.