אורים ותומים, אורים · סימן ע״ב, י״ד

אבד המשכון אבד הכל ואם הם שני קתות אבד חד אבד פלגא אבד שני אבד כולו ואם קתא עם משכון פי' דמשכון שוה יותר מקתא פסק המור ג"כ אבד משכון אבד פלגא אבד קתא אבד פלגא הנשאר ובאמת קשה עלי להבין באמרו שמקבל המשכון וקתא בעד החוב והמשכון שוה יותר מקתא דנימא דמחבל קתא בשוה כמו ד"מ נסכא שוה שלשה דינרי' וקתא א' ולוה עשרה ונאבד הקתא לא יהיה צריך לפרוע רק ה' דינרי' ואם נאבד נסכא ג"כ צריך לפרוע ה' דינרי' וזהו רחוק משכל דודאי סמיך יותר אמשכון דשוה יותר ממה דשוה בפחות ולכן נראה לומר ד' דינרי' דשוים אינו בכלל רק ששה הנותרים הם פלגא על נסכא ופלגא על קתא ולכך באבד קתא דהיה שוה דינר הפסיד המלוה ארבעה ומשלם ששה ואם אבד נסכא דהיה שוה שלשה הפסיד ששה ומשלם רק ארבעה וזה נכון דבהנשאר מ"ש דשוה הרבה או מיעוט. אך גוף הדין צ"ע דהטור פוסק כנהרדעי והרא"ש השמיטן וכן ברמזים פסק להדיא דלא כנהרדעי ואלו בטור לא הביא חולק ואפשר לדחוק דודאי לדעות דפוסקים כשמואל אף כנהרדעי הלכה רק הרא"ש לפסק הלכה כיון דבלא"ה רבו המחברי' דלא ס"ל כשמואל א"כ הבו דלא לוסיף לפסוק אף כנהרדעי וצע"ג: