שלא החזיר הקשה הש"ך הא ה"ל טענת ספק ואין נשבעין עליו ותי' דלצדדין קתני ואם טען ודאי החזיר נשבע ועיין תומים שהקשיתי למ"ד דבמקום שטר אמרי' מגו להוציא משום דשטר הוי קצת כגבוי א"כ יהיה נאמן במגו דנאנסה ויגבה שטרו בשבועה ולכן צ"ל דפי' דטוען ברי שכך צוה אבא שהחזיר אך לפ"ז י"ל דהכל בחדא שייכי דטוען דאביו פקד סתם דחייב לו ומשכונו אין בידו ולכך טוען היורש לדברך שלא החזיר ודאי נאנסה ואם אתה אומר לא כן ודאי החזיר לך ולכך נשבע שלא החזיר ועל נאנסה אינו נאמן אביו גופיה רק בשבועה והא לא נשבע וא"ש:
אורים ותומים, אורים · סימן ע״ב, קכ״ט
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.