וא"י לישבע ומשלם הרב הש"ך פי' משלם דינר שמודה בו אף שטוען נאנסה אבל הדינר שכופר נשבע ונפטר ולא כן דעת כל שארי מפרשים רק פירשו דחייב לשלם כל שני דינר' כפי תביעת הלוה. ועיין תומים דהוכחתי מדברי הש"ע ובעה"ת כדבריהם ודלא כש"ך ובטעמו של דבר הארכתי בתומים דהך שבועה שאר"ה משביעין אותו שאינו ברשותו הוא של תורה ומשאיל"מ דהא א"י אולי הוא ביד לוי ונתן בו עין ולכך צריך לשלם כפי תביעתו דלוי לא מהימן לי' בשבועה:
אורים ותומים, אורים · סימן ע״ב, קט״ז
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.