זה נשבע שמכרו וזה נשבע שמשכנו ואע"ג דבאי' אחד מהן לידי שבועת שוא והיה יכולין לישבע כל אחד שאין חייב לחבירו כלום ולא היה ודאי ש"ש דאולי נתמשכן בעד שלשה דינר' וכך הוא שוה ואולי נמכר ופרע לו דמיו דלא חיישינן לשבועת שוא אפס שיברר דבריו במה שטען דלא קי"ל כבן ננס ועיין ב"מ דף ה' ע"ב ובתו' ד"ה ונימא כו':
אורים ותומים, אורים · סימן ע״ב, קי״ב
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.