או שאמר המלוה א"י הך או אדלעיל קאי שמשכון אינו שוה לאחר שנפחת בכדי חוב א"כ אף שנפחת מעט אולי לא היה הפחת מרובה עד שהיה מתחלה שוה יותר מחוב א"כ עד החוב א"צ המלוה לשלם וה"ל כאיני יודע אם אני חייב לך ול"ק דהא באומר שנפחת מודה דחייב בפרוטה וא"י כמה ה"ל משאיל"מ דפרוטה זו שמודה אינו חייב דמנוכה לו בחובו וא"ש כ"כ הש"ך בשם אביו הגאון ז"ל ונכון:
אורים ותומים, אורים · סימן ע״ב, ק״י
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.