והם חולקים בפחת הש"ך והסמ"ע תמהו למה ישבע היסת ולא נק"ח כדינו של הגאונים דס"ל בכל נשבע על המשכון שבועה בנק"ח. ולפמ"ש דאיירי דמרוצה שהמשכון מוחלט אם כן לא שייך ליטול דלא נחלקו כלל על משכון רק כמה ישלם המלוה ללוה הפחת ופשיטא דאין כאן רק היסת ולכך בבעה"ת דלא כתב זה הלשון הנ"ל דמשמע מיניה דנתרצו שמשכון יהיה מוחלט כתב באמת שבועה בנק"ח. אבל בכה"ג לכ"ע אינו רק היסת ומכ"ש ביש בידו מעות כנ"ל דהא אין התביעה על המשכון:
אורים ותומים, אורים · סימן ע״ב, ק״ט
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.