שחייבי' לפרוע אפי' טועני' אבינו צוה לנו דפרע ואפילו דלאחר זמן דיאמר לאביכם האמנתי ולכם איני מאמין והדר השטר לתוקפו וגובה ונראה לשיטה זו אפי' מלקוחות גובה דכמו דלא טענינן ליתמי כן לא טענינן ללקוחו' ומכ"ש כשחייב מודה דלא שייך קנוני' דהא אלו שתק השטר בתקפו דלא טענין פרוע ומפיו אנו חיין והוא אומר דלא פרעו וחד דין אית לטועני' ללוקח או ליורש:
אורים ותומים, אורים · סימן ע״א, נ״ו
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.