נאמן והש"ך האריך כדעת הרי"ף וסייעתו דסבירא להו הגירסא בגמרא א"נ ויוכל המוחזק לטעון קים לי כדעת' וצ"ע מיהו אם התנה המלוה אל תפרעני וכו' והלוה מוחה אפי' להנך רבוותא דסבירא להו דמכל מקום מחייב הלוה לפורעו בעדים בזו לכ"ע נאמן פרעתי בעדים ומתו עיין תומים:
אורים ותומים, אורים · סימן ע׳, י״ג
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.