שני ת"ח השונאים וכו' דעת הנ"י דאם דנו דיניהם דין אף דפסק בשונא לבע"ד כדעת הרא"ש דבדיעבד פסול אבל בהך ששונאים זא"ז אם דנו דיניהם דין. והב"ח הקשה מ"ש הא תרוויהו ילפינן מקרא שונא לבע"ד מן ולא אויב לו ושונאים זא"ז מן ולא מבקש רעתו ומ"ש. ולכן דעתו דאף בזו אם הם שונאים גמורים שלא דברו זא"ז ג' ימים מחמת איבה אם דנו אין דיניהם דין ועיין בתומים מ"ש ליישב קושית הב"ח:
אורים ותומים, אורים · סימן ז׳, כ״ב
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.