או שטען אמנה היתה וכו' כתב הסמ"ע בשם תשוב' רשב"א ראובן הוציא על שמעון כתב יד בכמה מנה סחורה שהי' לו בשותפות עם שמעון וכמה הי' רווח ושמעון השיב לא כתבתי רק דרך שחוק והתעסקות בעלמא ונפל או נגנב ממני והגיע לידך ופסק רשב"א דא"נ ולנפיל' וגניבה לא חיישי' וגם אין דרך לכתוב בשחוק כזה ע"ש והש"ך כ' דרשב"א אזיל לשיטתו דס"ל דא"נ לומר פרעתי על כת"י א"כ ל"ל מגו אבל לדידן דנאמן לומר פרעתי אין לו מגו ועיין מש"ל בסי' נ' בתומים סק"ד דהוכחתי מבעה"ת דגבי נפילה דיחיד ל"א מגו דהוי מגו במקום חזקה אלימת' וכאן הוי נפילה דיחיד דהגיע במכוון ליד ראובן שותפו כע"ש הש"ך גופי' דה"ל נפילה דיחיד ולכך לא מהימן במגו וצדקו דברי סמ"ע:
אורים ותומים, אורים · סימן ס״ט, ט״ו
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.