מהיום אם לא אחזור בו וכו' דאז אין כאן חשש קנוניא דאם אחר זמנו של זה המתנה ומכירה נותנו לאחר הרי מתנתו של שני קיימת דהוי חזרה במה דנתנו לאחר ואין לחוש דילמא אחר זמנו של זה המתנה נתחייב לאחר וכשיוציא זה המתנה זמנו מוקדם ומפקיע כח שעבוד הב"ח דגם ב"ח תופס ממנו הואיל בידו לחזור יש לב"ח שלו כח שלו והוי כאלו חוזר בו והבעל חוב טורף כן כתב באסיפת זקנים בשם הפוסקים ועיין מ"ש בתומים סקכ"ו בשם הר"ן ורמב"ם דס"ל דלא חששו לזה שיפקיע כח ב"ח ואם כן בלאו הכי לק"מ ואפשר לומר אף לשיטת אס"ז היינו מלוה בשטר אבל מע"פ אפשר דלא גובה מן מקבל מתנה באופן הלזה דהא אפילו במתנת ש"מ הרבה מחברים דמלוה ע"פ אינו גובה הימנו ואפילו לפוסקים דגובה היינו משום דמתנת ש"מ כיורשי' שוי' רבנן וזהו הטעם לא שייך במתנת בריא באופן זה מ"מ לא קשיא איך יחזיר דילמא חייב בע"פ דמה לו לקנוניא אם ימכור מהיום גם כן פקע שעבוד מלוה ע"פ ולכן במלוה ע"פ צ"ע:
אורים ותומים, אורים · סימן ס״ה, נ״ג
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.