אורים ותומים, אורים · סימן ס״א, ד׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

מיהו יש חולקין ודעת הש"ך בסק"ב דלא פליג והרא"ש בעל דיעה זו איירי בכה"ג שנתחייב בפני עדים לכתוב לו שטר וצוה שיכתבו חיוב זה בשטר וימסרו ליד מלוה ולכך לכ"ע יש לזה דין שטר גמור ודבריו דחוקים ובפי' נאמר בתשובת הרא"ש דלכך נקרא שטר זכירה שכותבין העדים הדברים שנמסרו להם שיהיה להם לזכרון וזהו דלא כש"ך דהא הלוה צוה למסור השטר ליד המלוה וגם מה טיבו של שני שטרות ולכן הנכון כמ"ש המחבר דהרא"ש והריב"ש פליגי ועיין מש"ל בסי' ל"ט אי מהני לגבות מלוה כשאר מלוה ע"פ בשטר שהיה נכתב בלי צווי הלוה:
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.