על הכפל זהו גוזמא ולכך הוי אסמכתא אבל אם מתחייב לשלם רק הוצא' שהיה לו זהו אין אסמכת' כמו אם אוביר ולא אעביד אשלם במיטבא דלית בי' אסמכת' סמ"ע ונר' כיון דהוי אסמכת' אפי' מה שהוציא א"צ לשלם ולא דמי לאם לא אוביר אשלם אלפא זוזי דפסק מחבר לקמן סי' שכ"ח דמ"מ במיטבא חייב לשלם דהתם אף דלא כתב לי' כלל מכל מקום חייב לשלם במיטבא דדרשינן לשון הדיוט אבל כאן שאין מחויב לשלם הוצא' רק מן סירבו ואילך כשלא כתב לו וכתיבה זו הואיל והוא אסמכת' אין בו ממש כלל והוי כאלו לא כתב כלל וכתב הב"ח דאם כתב לו שישלם לו היזק מה שיהיה לו כי עי"כ הוצרך למכור סחורה תיכף והיה לו היזק במניעת רווח גם זה אסמכתא כי הוא רק מניעת רווח ומי יימר דה"ל רווח ולכך פטור מלשלם וכ"כ הרשב"א בתשובה:
אורים ותומים, אורים · סימן ס״א, י״א
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.