אורים ותומים, אורים · סימן מ״ט, כ״ד

אבל וכו' עיין בתומים שהארכתי והעליתי דלא אמר הרמ"א חילוק זה אלא בהך סימן נר"ו דבלא"ה פקפק בו הרב ב"י בס"ק הקודם ע"ש אבל בכתוב בו כהן אפילו דנכתב בלשון אני יב"ש כהן גם כן הוי סימן אף דדעת רשב"א הוא גם כן בכהן מכל מקום דעת רמ"א להכריע וכן נראה להלכה וכן הוא הסכמת הש"ך לדינא אף שהוא לא מטעמיה: (כד) שכל מי וכו' דאם נימא דהיה של שני רק נפל לנפילה לא חיישינן וגם דילמא מסר לו ואותיות אין נקנים במסירה דאמרינן אוקי אחזקתו כאן נמצא וכאן היה ולא בא לרשותו מרשות אחר כי אם הוא המלוה באמת אבל אם מודה דהיה של אחר רק הקנה לו במסירה אף דשמו כשמו בעינן כומ"ס ולא קניה במסירה ולא גביה בו כן העלה הרמב"ן ולא כרז"ה דסבירא ליה בשמותן שוים לא בעינן כמו"ס וסגי במסירה לחוד ודעת רוב המחברים כרמב"ן ועיין לקמן סימן ס"ו מ"ש שם: