והוחזק השטר בב"ד פי' נתקיים בב"ד סמ"ע וכבר השיגו הש"ך דמה נ"מ בקיום מכל מקום יש לו מגו דשרפו וגנזו רק פי' דראהו הב"ד שטר בידו דתו לא מצי לגנוז ולשורפו וכתב הש"ך אם בפעם ראשון שראו הב"ד אמר דהוא שטר אמנה או פרוע ג"כ נאמן דהא אז היה בידו לכבשו ומבלי להראותו לב"ד ואינו נאמן דקתני היינו שהראוהו לב"ד סתם ולא אמר אז אין נאמן תו לומר דהוא אמנה וכדומה ונכון הוא ועיין תומים דדעתי נוטה אם ראו עדים בידו ואמר אז לעדים דהוא אמנה או פרוע דג"כ נאמן ולא דמיא לדלקמן סימן קל"ג ס"ג ע"ש וכתב הסמ"ע במקום דנאמן עכ"פ צריך לישבע שבועת אין לי כמ"ש לקמן ואם כן יכלול שכך הוא האמת כדבריו דפרוע הוא:
אורים ותומים, אורים · סימן מ״ז, ה׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.