שלא יהיה עדי קיום קרובים לדייני קיום משום דאם יזימו אותן לא יקבלו הזמה על קרובים סמ"ע וזהו שייך כשמעידים שראו שבפניהם חתמו ביום פלוני א"כ שייך הזמה אבל אם אמרו שניכר להם בטב"ע שזהו כת"י העדים אין כאן מציאות להזמה צ"ל משום לא פלוג והר"ן כתב הטעם דגזרת הכתוב דקרובים לא יעידו לאחרי' ומ"ש שני קרובים או קרובים עם הדיינים סוף כל סוף מבין קרובים נחייב איש אחר וכ"כ ש"ך:
אורים ותומים, אורים · סימן מ״ו, ס׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.