והוא כשיעור ש"ו כו' כבר כתבתי למעלה דדעת הרמב"ם כמ"ש הש"ע דאף על פי דאין השטר פסול אם לא היה כתוב בי' ש"ו מכל מקום כשיש בו ש"ו למדין מש"א דאמרינן מסתמא כך היה נכתב מתחלה כסדר רובן של שטרות אבל אם המחק כשיעור ש"ו ומכ"ש יותר בשטה שלפני ש"א אף דהוא מקוים בש"א אמרינן דמחק ש"ו והעדים הניחו פנוי ש"א והוא מחקו ש"ו והוסיף בש"א מה דבעי וקיים למחק וכתב שנית ש"ו ולכך פסול ואם המחק אינו רק כשיעור ש"ו ובש"א לא נמצא דבר לתועלת בעל שטר ואם כן אין כאן זיוף דל"ל דשם היה כתוב חובתו ומחקו דהא צ"ל דגם ש"ו מחק ואין המחק מחזיק יותר רק ש"ו ובש"א הא לא נמצא דבר לתועלתו דעת הסמ"ע מכל מקום לפסול והש"ך חולק ומכשיר בכה"ג ונראה כדבריו דהא לא שייך כאן שטר שיכול לזייף דהא זיופו ניכר:
אורים ותומים, אורים · סימן מ״ד, ט״ז
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.