שאין לקיים המחקים היינו כשמקיים בשטה שלפני אחרונה דאם הוא בכתב דקה יש לחוש שהניחו שטה א' כשיעור כתיבה גסה והוא עשה ממנו ב' שיטות וזייף וקיים ואף על גב דכתבו התו' לחד תי' בדף קס"ג ד"ה שיטה כו' דמאן דמזייף אינו הולך לסופר לזייף מכל מקום כיון שיש ריעותא לפנינו חיישינן מכל מקום דהולך לזייף:
אורים ותומים, אורים · סימן מ״ד, ט״ו
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.