והוא שיכול לברר שהוא שלו דאם אין יכול לברר לא זו דאין רשות בידו לתפוס משל חבירו בהכאה אלא אפילו בלי הכאה אין רשאי להוציא מידו סמ"ע. ועיין מ"ש תומים דאין זה מוכרח ולדעת מהרי"ק וכפי שהעתיק הרמ"א בהגה כל שתופס בלי הכאה והוא חפץ שטען עליו שגזלו ממנו יכול לתפוס אף בלי בירור שהוא שלו ע"ש:
אורים ותומים, אורים · סימן ד׳, ב׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.