בד"א שהודאה כו' בסעיף שלפני פניו איירי בסתם הודאה שלא היה להם סכסוך כלל ומחלק בין שלחו אחריו וכו' וכאן בא שניה להודיע דלא זו בהודאה גרידא אלא אפי' בהיה להם סכסוך וטענות ותביעות ובאו לב"ד והב"ד פסקו ביניהם מכל מקום חד דינא אי' לי' כמו בהודאה גרידה ותלי' גם כן אי שלחו לי' אחריו או לא דסבירא ליה בכל אופן צ"ל שלחו כו' וצ"ל הא דקתני וא"ל הנתבע הן אין פי' דהודה לגמרי לכל דבריו דהיינו הודאה הנ"ל וכפל הדברים ברמב"ם ומחבר ל"ל אלא פי' דמתוך דבריו וטענתו שאין בהם ממש נתברר שכן הוא כדברי התובע וזה פשוט ושלא כדברי הש"ך:
אורים ותומים, אורים · סימן ל״ט, ל׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.