ובא יהודה כו' לא מבעיא אם טוען שראובן גזלה פשיטא דא"י להעיד דלא לקרי' גזלנא ניח' ליה להעיד אלא אפילו במערער ואמר שראובן קנאה מגזלן סמ"ע וטור ואין לדקדק פשיטא בהביא מערער עדים שראובן גזלה הלא נפסל לעדות דה"ל רשע דחמס ואיך יעיד ול"ל טעמא דניח' לי' דלא לקריא גזלנא די"ל דהם אמרו דקרקע זו של אבותיו של המערער וראובן לא החזיק בה ג"ש ומכרה ובשביל זה לא נפסל ראובן לעדות דיוכל להיות דמ"מ לקחו ואבד שטרו רק מ"מ בעיני החוץ נחשב לגזלן דיאמרו אילו באמת ה"ל שטר ומי מאבד שטרו ולכך בשביל כך אינו נאמן להעיד:
אורים ותומים, אורים · סימן ל״ז, ל״ב
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.