למ"ד טובת הנאה וכו' עיין תומים דהעליתי קרובים ודאי דיכולים להעיד בלי פקפוק אבל אם הגזבר גופיה יכול להעיד בזו יש לספק כמ"ש הש"ך דמ"מ הנאה יש לו דאינו ממון. ואם אמרו עדים דהקדיש וצוה שיתן מהצדקה חלק יפה לקרובים ודאי דהוי נוגע בממון ומ"מ מחלקינן דבורם והוי עדות לצדקה ולא לזה הריטב"א ועיין תומים:
אורים ותומים, אורים · סימן ל״ז, י״ט
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.