אחד מהשותפים וכו' פי' הסמ"ע שהם שותפים בדבר אחר דאי בדבר הזה הא אין יכול לחייב את חבירו כמו בס"ד ודבריו דחוקים כי אם אינם שותפים בדבר הזה איך יקרא ליה שותפים ומה נ"מ אם הם שותפים בדבר אחר. ובמרדכי ורשב"א סייע לזה מהא דאמרינן בב"ב בדבר שאין לשותף הנאה מעיד כיון דאינו שותף בדבר הזה כלל. ובאמת הדבר פשוט וכמ"ש בסעיף הקודם דהוא תובע לראובן שחייב לו מנה והודו שמעון ולוי שהיו עמו שותפים בחוב הזה והאמ' כפי טענת התובע לראובן וראובן כופר הם נאמנים דהא מגו דשתקו דהתובע לא ידע מהם דבר ולכך מחייבים שבועה וממון כשאר עדים וכמש"ל דאמרינן הן הן עדים הן הן שלוחים במקום דליכא למרמי' שבועה עליה ואף כאן דהתובע לא ידע מהם דבר. ופשוט ונכון וגם הרב בעל כה"ג תמה בזה ולפמ"ש ניחא ואין כאן פקפוק וכ"כ הטור גבי אריס במקום דאי' ליה מגו ואין עליו חיוב שבועה נאמן ופשוט:
אורים ותומים, אורים · סימן ל״ז, ט״ז
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.