או אנוס הייתי דהיה מתחילה בעת שבועה אנוס בזה אינו נאמן אבל בנשבע לפרוע בזמן מה ועבר הזמן ולא פרעו נאמן לומר דלא ה"ל זוזי ש"ך ועיין תומים בו כתבתי כי דין זה צ"ע ע"ש. ראובן שנשבע שלא מחל לשמעון פתיחת החלון לחצירו ובאו עדים שראובן היה מסייע בפתיחה אף דלענין הדין א"י למחות דאמרינן הואיל וסייע מסתמא מחל מ"מ לא נעשה בשביל זה חשוד על שבועה דאפשר דסייע ומ"מ לא מחל סמ"ע בשם רשב"א:
אורים ותומים, אורים · סימן ל״ד, ט׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.
