אורים ותומים, אורים · סימן ל״ד, ט׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

או אנוס הייתי דהיה מתחילה בעת שבועה אנוס בזה אינו נאמן אבל בנשבע לפרוע בזמן מה ועבר הזמן ולא פרעו נאמן לומר דלא ה"ל זוזי ש"ך ועיין תומים בו כתבתי כי דין זה צ"ע ע"ש. ראובן שנשבע שלא מחל לשמעון פתיחת החלון לחצירו ובאו עדים שראובן היה מסייע בפתיחה אף דלענין הדין א"י למחות דאמרינן הואיל וסייע מסתמא מחל מ"מ לא נעשה בשביל זה חשוד על שבועה דאפשר דסייע ומ"מ לא מחל סמ"ע בשם רשב"א:
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.