אורים ותומים, אורים · סימן ל״ד, ע״ז

ודוקא מועלי שבועות בהג"א כתב דא"ז נסתפק דהחשוד בשבועות ממון אפשר דא"צ כ"כ מאחר דצריך להחזיר הממון שהרוויח בשבועת שקר סמ"ע. ונראה דאם צריך להחזיר עפ"י ב"ד כגון שנשבע והעדים העידו שבשקר נשבע לא ס"ד דיועיל זה לו לכשרותו דהא מוכרח ע"פ ב"ד ומה זה מועיל לכשרותו וכמ"ש הרמ"א לעיל סכ"ט ואם נעשה חשוד על שבועה אחת והוא נשבע מקדם ועל זה לא נעשה חשוד כי לא מחזקינן לי' לחשוד למפרע והוא אומר שבשקר היה נשבע ומחזיר המעות נראה דזו ודאי מועיל דהיינו שנתחייב בב"ד שאין מכירין אותו ואומר להם חשוד אני ומ"ש אדרבא כאן מתבייש עצמו מה דלא נודע לב"ד רק אם שנים עדים שנשבע להכחישן הם מצטרפים לפוסלו אבל לא להוציא ממון ממנו והוא בעצמו מחזירו בזו י"ל דנסתפק הא"ז וצ"ע: