שיעידו בב"ד שזה כת"י כו' עיין תומים שכתבתי הא דנקט הרמב"ם הך ולא סתם דאפשר דכת"י יוצא ממקום אחר ומ"מ אמרו בזמנו כתבנו ולכאורה י"ל דאין עדים נאמנים בזה כי עי"כ יתבטל השטר משא"כ לולי כן השטר כשר ולאו כל כמיני' לבטל השטר אבל באין כת"י יוצא ממקום אחר יש להם מגו דמזויף אבל חזרתי בו דא"כ איך פסלינן אותם למפרע ומבטלין כל השטרות שחתמו מיום שראו עדים השטר ביד מלוה עד היום הזה ואפי' כת"י יוצא ממקום אחר ואולי הם בכוונה אומרים לבטל השטרות ההם ושם לית להו מגו ודוחק לומר דבאמת אין נאמנים על שום שטר שכת"י יוצא ממקום אחר כי זהו לא נזכר בשום דוכתי ולכן העליתי דדעת הרמב"ם דלא שייך הזמה בשטר כדעת הרז"ה רק באין כת"י יוצא ממקום אחר דאז על מנה בשטר מעידים וה"ל הזמה אבל בכת"י יוצא ממקום אחר ה"ל עדות בכתב ולכ"ע לא שייך בו הזמה כדעת הרז"ה ועיין תומים שבררתי דברי הרז"ה ועשיתי לו סמוכים רבים מהש"ס ע"ש:
אורים ותומים, אורים · סימן ל״ד, י״ח
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.