אורים ותומים, אורים · סימן ל״א, ז׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

גובה אותו ג"כ וכו' בבדק הבית כתב להדיא דמשמע מדברי הרמב"ם דאפילו בב"ד אחד יכול לגבות השטרות זה אחר זה ולכך כתב דאין יכול להטיל עליו שבועה כלל דהא בב"ד אחד יכול לגבות ולכך השמיט המחבר הך דינא דיכול להשביע הנ"ל דס"ל דרמב"ם לא ס"ל הך שבועה אמנם הרמ"א כתבו בלשון וי"א שהוא דעת הטור והרא"ש דס"ל בב"ד זה אין יכול להוציאן זה אחר זה וס"ל ג"כ דיכול להשביען ודברים אלו במחלוקת שנויה וכל דברים אלו שנאמר בס' ב"ה הנ"ל כיון הסמ"ע מדעתו כי לא ראה ס' הנ"ל וכ"כ בס"ק ו' ע"ש ודברים נכונים המה ועיין מ"ש בתומים:
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.