אורים ותומים, אורים · סימן ל״א, ו׳

וישבע על השאר בנק"ח והא דלא הוה שעבוד קרקעות כתב הסמ"ע דא"י לגבות משעבדי דהא לא ידוע איזה כשר ויפה השיגו הש"ך דעל כל פנים במנה ההוא דמשלם ה"ל שעבוד קרקעות דיהיה אחד משני שטרות כשר יהיה איזה שיהיה עכ"פ יש לו לגבות בדין שטר מן משעבדי ק' ופשיטא דה"ל שעבוד קרקעות ותי' הש"ך דאיירי בדלית ליה קרקע וזה דחוק ועיין בתומים שכתבתי דלק"מ דרמב"ם לשיטתו דס"ל בתר תקנת גאונים לא שייך הך דה"ל שעבוד קרקעות ועיין מש"ל בסימן פ"ח באריכות מזה ואם אין רוצה לישבע ומודה שהשטר אמת כתב בעה"ת דמ"מ לא גבי ביה ממשעבדי דהלקוחות אין משגיחין בהודאתו וטוענים הגדול שבשטר מזויף ועיין מש"ל בסימן מ"ז ואם שני שטרות שוים והמלוה תובע שניהם והלוה כופר העליתי בתומים ג"כ דצריך לישבע ש"ד לשיטת הרמב"ם כמו באחד קטן וא' גדול ודלא כגי"ת דנסתפק בו. ועיין תומים דצ"ע אם מודה הלוה דשטר גדול אמת אבל פרעו והעדים של שטר ההוא חיים ואם כן אילו היה כופר בו היו הם מכחישים אותו אי נאמן במגו דלהד"ם או לא ע"ש. גם עמדתי בספק אם אילו יכולים לפסול הלוה שנשבע להד"ם והם מעידים שהשטר אמת דה"ל בזה בא בפ"ע וגם בגוף הדין אי נאמנים להוציא אדם מחזקת כשרות בעדותן הואיל שיש בהם חשש פיסול ע"ש גם הנחתי בצ"ע אם כל ב' כיתות מעידים בשוה על מקצת עדות ד"מ דיש לו חזקת אבות רק הוכחשו באכילת שנת חזקה אילו אומרים פלוני אכל ואילו אומרים פלוני אכל אי מהני עדותן לגבי חזקת אבות דהא הוי כנמצא א' מהן קרוב או פסול ע"ש: