חייב להעיד בתשוב' חות יאיר בהשמטות דף רנ"ה נסתפק אם העד בעצמו יודע שהוא פסול מחמת קורב' או נגיעה או מחמת רשעות אם מחויב להעיד ע"ש ונראה דאם הוא פסול משום קורב' ודאי דלא יעיד או יבא ויגיד לב"ד קרוב אני ועיין בסמוך מ"ש אי חרם חל אקרובים אבל מחמת רשעות כיון דאין ידוע אלא לו הרי אין אדם נפסל עפ"י עצמו אף על פי שאומר כן לבית דין ועוד הטעם דפסל רשע להעיד הוא דנחשד להעיד שקר ולא מגזרת המלך בלי טעם כמו גבי קרובים רק הטעם ברשע דנחשד לשקר ואם כן הוא דיודע בנפשו דהאמת אתו למה לא יעיד וכן הטעם בפסול מחמת נגיעה דכל הטעם הפסול דיעיד שקר ואם כן הוא שיודע בעצמו שהאמת אתו למה לא יעיד ועיין לקמן בסי' ל"ז אם הנוגע יכול להעיד לחובה ע"ש:
אורים ותומים, אורים · סימן כ״ח, ג׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.