לחבירו לאפוקי גוי כדלקמן בסעיף ג' וראוי להעידו לאפוקי קרוב או פסול ויש לחבירו תועלת בעדותו לאפוקי אף שיעיד אין נ"מ בעדותו כגון שאמר אני חייב לפלוני ולא אמר אתם עדים דיכול לטעון שלא להשביע את עצמי נתכוונתי כדלקמן סימן פ"א ואפילו הודה ע"פ תביעה דלא יוכל לומר שלא להשביע עצמי הודיתי רק משטה הייתי דעת הסמ"ע דמכל מקום אין צריך להעיד ואני כתבתי בתומים דאם אין התובע יודע רק עפ"י העדים חייב להעיד דזוקקים להנתבע לשבועה ע"ש. ואם הכשירו קרוב או פסול שיעיד מכל מקום אם אין רוצה להעיד אין עליו עונש כן העליתי בתומים ע"ש:
אורים ותומים, אורים · סימן כ״ח, ב׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.