אפרושא מאיסורא עיין תומים שהעליתי אם הוא בזיון קטן לעולם מחויב לילך אבל בזיון גדול יש חילוק השוה בכל חייב לילך ובלאו שאינו שוה בכל כגון להעיד כאן מקום טומאה וימנעו הכהנים לילך שם אינו מחויב לילך. כן נראה דעת רוב פוסקים אבל מכל מקום מה שהוא נוגע לכבודו יש להחמיר דילך בכל מקום אכל בכבוד אחרים שאינו רשאי לוותר בשל אחרים בזו שייך חלוקים הנ"ל לדינא ובאיסור רבנן ודאי דאין לו לילך משום בזוי כבודו כדאמרינן טומאת בית פרס רבנן ועיין תומים:
אורים ותומים, אורים · סימן כ״ח, כ״א
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.