אורים ותומים, אורים · סימן כ״ה, ל״ו

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

וחלק השלישי מפסיד וכתב הש"ך בשם הכ"מ דלהרי"ף הדר דינא בחלק השלישי דהא ס"ל דהיכי דאינו משלם הדר דינא משום פסידא דבע"ד וצ"ע לומר מקצת דין חוזר ומקצת דין קיים. ואין להקשות הך ג' איך ישנו במציאות דלשלם עד שצריך לפוטרו הא להרי"ף אינו חייב רק בנו"נ ביד והג' דלא הסכים לדין מי הכריחו לישא וניתן ביד. וזהו ראיה למ"ש בכמה דוכתי' דאם צוהו לשליח ב"ד שירד לנכסים הוה נו"נ ביד ושלוחו של אדם כמותו ואם כן שפיר במציאות דנזרקה מפי הב"ד בציוי לשליח ב"ד שירד לנכסים כי כך חובה על הב"ד לצוות לשליח ב"ד לקיים הפסק אף שלא היה דעתו מסכמת. וכתב הסמ"ע הא דהשמיט הרמ"א דאם באותן שנים שטעו יש מומחה דחייב לשלם כולו דהא א"צ לשלישי כלל דיחיד מומחה דן כמ"ש הרא"ש דבזה"ז אין מומחה דן יחידי ולפיכך השמיטו. וע"ש חולק וס"ל דאף דאין דן תחלה מכל מקום אי דן הרי דינו דין וחייב לשלם:
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.