אבל קבלו וכו' עיין תומים דהעליתי כרמב"ן דאם קבל למאן דלא גמיר וסביר נמי הוי קבלה ולא כרז"ה. מיהו אם טעה אפילו נו"נ ביד חוזר ודלא כש"ך החולק. ונר' דוקא אם אמר ליה דון לי ד"ת אבל בסתם מסתמא שלא לדון לו ד"ת קבלהו ואינו חוזר כשטעה בדין וע"ש:
אורים ותומים, אורים · סימן כ״ה, כ״ד
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.