חוזר הדין לא מבעיא בשאינו נו"נ ביד דדעת מחבר שהוא דעת הרי"ף ורמב"ם דאפילו באינו מומחה חוזר כדלקמן בס"ג אלא אפילו נו"נ ביד הואיל ואינו משלם הדיין הדין בטל משום פסידא דבע"ד. והנה לקמן בס"ג הביא רמ"א י"ח דאפילו בלא נו"נ ביד הדין קיים וצריך הדיין לשלם אבל דין זה במומחה דפטור מלשלם אם נימא דמכל מקום הדין קיים או לא משום פסידא דבע"ד עיין בתומים שאין כאן הכרע גדול ברמ"א ולכך הע"ש לא הביא כאן דעת חולקים אבל מ"מ מסתבר כדעת הש"ך וסמ"ע כי דעת רמ"א ג"כ כי הי"ח דלקמן חולקים ג"כ אדין זה. ועיין תומים שיש פנים לסברא זו של הרי"ף ואין לדחות בקש. ולכך הע"ש סתם אותו להלכה:
אורים ותומים, אורים · סימן כ״ה, י״ד
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.