שיש לו הרבה כו' הק' הסמ"ע מלקמן סי' פ"ז סכ"ד בהג"ה דפוסקים לתובע שיטעון הכל ביחד ואם אינו רוצה נשבע הנתבע שאינו חייב לו כלום ונפטר ממנו מכל התביעות ותי' או דאיירי דטענה שטוען עליו עכשיו אין בו חיוב שבועה וא"כ לא שייך טענת הנתבע דיהיה מוכרח להיות נשבע פעמים הרבה דהא על טענה זו אין שבועה וכן אי שאר טענות שיש לו לטעון עוד אין בהם חיוב שבועה א"כ אין להכריחו לטעון דכיון דלא שייך שיצטרך לישבע פעמים הרבה. סמ"ע וה"ה אם התובע אינו מקפיד שישבע הנתבע בב"ד שאין חייב לו כלל מכל הטענות כי רצונו מ"מ לתבוע אחר כך בזמן הכושר כי חושב שיש לו ראיה ג"כ אין לכוף אותו לתובעו בכל הטענות בפ"א דהא אין הנתבע נשבע ב"פ דכבר נשבע דרך כלל ואם לא יברר התובע בראי' כבר נפטר הימנו. ש"ך וג"כ נכון לדינא:
אורים ותומים, אורים · סימן כ״ד, י״א
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.