אורים ותומים, אורים · סימן כ״ב, י״ט

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

אלא הריני משלם כו' דוקא דאמר הריני משלם אבל אמר סתם איני רוצה לישבע יכול לפרש דבריו אני אין רצוני לישבע אבל רצוני להפכה על שכנגדו והב"ח חולק ועיין תומים שי"ל כסמ"ע: ואם יצא מב"ד שהיה פוסקים לו שבועה ושתק. אין שתיקה זו כהודאה ויכול אח"כ להפכה על כנגדו טור. ואם אמר לפני ב"ד אני נשבע ויצא מב"ד שוב א"י להפכה כן דקדקו הסמ"ע והב"ח מדברי הטור. והש"ך חולק וכתב דלא נהגו כן בב"ד בישראל ועיין תומים מ"ש ולדינא הנכון כש"ך וכן עמא דבר:
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.