קהל שבררו כו' כתב הסמ"ע בס"ק ט' אעפ"י דרמ"א הכריע כהרמב"ם דהולכין אחר הרוב ואיך כתב אח"כ קהל שביררו אין הולכין אחר הרוב צ"ל שהרמ"א ס"ל לחלק בין קהל שבררו דבזה כ"ע מודים דאין הולכין אחר הרוב ובין בע"ד שבררו לעצמן שבזה איירי כאן ובסי' י"ג וע"ז כתב דיש פלוגתא כו' עכ"ל ולא הבנתי דבריו דפשיטא דאם נחתו למנין ובררו יותר מג' הן שבררו הקהל והן שהיה בוררים הבע"ד לעצמן דאין הולכין אחר הרוב כיון דנחתו לדיעות ודבר זה נלמוד מגמ' דע"ז כנודע. רק לעיל איירי דלא נחתו למנין דהא מתחילה לא בררו רק ג' וכן לעיל סי' י"ג מבואר להדיא דהתנו דילכו אחר הרוב אעפ"י דקבלו על עצמן יותר מג' בזו דעת הרמ"א כיון דבלא"ה אזלינן בתר רוב דיעות א"כ מה בכך דאמר א"י מה איכפת לן בדעתו יהיה מזכה או מחייב הא יש כאן רוב זולתו אבל בקבלו הן הבע"ד והן קהל ולא התנו שילכו אחר הרוב לכ"ע כיון דהם יותר משלשה אדעת' שיסכימו כולם נחתו ואין הולכין בזה אחר הרוב ומכ"ש באומרים א"י ודברי הסמ"ע אינם מובנים כלל:
אורים ותומים, אורים · סימן י״ח, ה׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.