צריך הדיין כו' ולשנות אותם כו' בסמ"ע נתן טעם דלמא באמת לא עמדו היטב על כוונת הבע"ד וגם לבו של הבע"ד יהיה נוקפו אולי לא שמעו היטב ואף שאחר כך יתוודע להם לא ירצו לחזור. ולפ"ז צריך לשנותו לפני הבע"ד וטרם שישאו ויתנו בדין ולא כמו שנוהגים עכשיו שחוזרים הטענות קודם אמירת הפסק לאחר שכבר נגמר הדין ביניהם סמ"ע ופרישה. ונר' שנהגו כך משום דס"ל חשש דלמא באמת לא ירדו היטב לכוונת הבע"ד זהו שייך בדיין יחיד מומחה דדן לבדו אבל בב"ד ג' לא שייך כן ובפרט בזבל"א וכ"כ הב"ח ומשום חשדא דבע"ד אי ישמע קודם אמירת הפס"ד חזרת הטענות וכי אין שכחה להם הרי נתברר לבע"ד שידעו אותו אף קודם מו"מ כי מי הגיד לדיינים אח"כ הטענות ומה לבו נוקפו שייך כאן ובפרט בב"ד של ג' דחד מדכר לחברי' ומכ"ש בזבל"א:
אורים ותומים, אורים · סימן י״ז, י״ט
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.