אמר אחד מבע"ד כו' הן תובע והן נתבע וכן אם נתבע נתחייב שבועה והתובע מבקש זמן נותנים לו זמן ל' יום והיינו בזילי נכסי דנתבע אבל אי לא זילי נכסי דנתבע והתובע מבקש להמתין מלהשביעו יש לו זמן לעולם. ואם אין תובע טוען שיכול לברר וזילי נכסי דנתבע אפי' זמן שלשים יום אין נותנים סמ"ע. ועיין לקמן בסי' כ"ד כי מבואר כן:
אורים ותומים, אורים · סימן ט״ז, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.