אורים ותומים, אורים · סימן קמ״ו, מ״ו

לפרש דברי המחזיק הש"ך האריך בזה והקשה דתוס' כ"כ לשיטתם דס"ל דאם הלוקח טוען ברי שהמוכר דר בו י"א דנאמן כאלו יש עדים על דירת המוכר הואיל ויש מגו ללוקח וא"כ ה"ה ליורש אבל הט"ו דפסקו לעיל סי"ד דל"מ אמירתו אף דיש לו מגו רק צריך עדים א"כ ה"ה ביורש וא"כ מה מהני כאן מגו ע"ש ועיין תומים כי א"צ לאריכות כי כך מבואר להדיא בטור אות י"ז ובמחבר ס"י דאף היורש צריך להביא ראיה דדרו בו אבותיו ול"מ מגו אבל כל הסתירה נתיישב בדברי הסמ"ע ס"ק ס"ג ע"ש ואף כי הש"ך השיג גם שם אבל העליתי כי דברי סמ"ע נאמרים ברמב"ן וברור דלא היה אז למראה עיני הכהן וע"ש בתומים באריכות גם כתבתי בתומים מ"ש הש"ך על הטור במ"ש אם אמר ירשתיה מאבותי דאין בלשון זה מובן שהיה של אבותיו מעולם אין בכל אריכות ממש לדחות דברי הטור אשר מיוסדים על אדני פז והבאתי ראיה לדבריו ע"ש: