אורים ותומים, אורים · סימן קמ״ו, ל״ה

שדר בה וכו' כן הוא בגמרא ובטור סל"א ולפי מה שמסיק שטענת המערער היה שהוא קנה מהמוכר קודם קנייתו דהמחזיק לא היה צריך המחזיק להביא עדים שדר בה המוכר יום אחד שהרי גם המערער מודה לו שהיה של המוכר אלא שהמעשה כך היה בגמרא שטען כן קודם שידע במאי ערער עליו וסתם ערעור הוא ששדה שלו הוא ומ"ה השיב לו המחזיק מפלוני קניתיה ודר בו י"א ולפ"ז צריכין לגרוס ויש לו עדים ר"ל שהמחזיק טוען כן ולא שכתב כן המחבר לדינא וכן הוא בטור סמ"ע והש"ך חולק שלא כך היה המעשה בגמרא וגם שמ"ש הב"ח בזה דחוקים ועיין תומים שכתבתי פי' נכון בסמ"ע ע"ש: (לה) עדים שאכלם ז' שנים כן הוא לשון הגמרא וטור ועדו"פ שם כתב שאם מביא עדים שאכלה ג"ש קודם הד' שנים שקנאו המערער סגי כ"ז שאין המערער מביא ראיה שדר בו המוכר י"א אחר אותן ג"ש שאז היה טוענין למערער שהמוכר היה חזר וקנה מהמחזיק ומכרם למערער והא דכתבו ז' שנים משום דכבר הביא המחזיק מתחילה עדים על ג"ש אחרוני' וקאמר דל"ס בהני עד שיביא עדים שאכלם למפרע מהיום ז"ש דאז התחיל לאכול ג"ש קודם קניית המערער ולא היה הפסק ביניהם י"א שדר בו המוכר סמ"ע: