לשם מתנה וכמו שאמרינן בפ"ק דמציעא גבי הכיר בה שאינו שלו ולקחו ובמקדש את אחותו דאיפלגו רב ושמואל דהלכה כשמואל עד כאן לשון תשובת רשב"א שבב"י וכתב הש"ך ותמיה לי דהא אסיק רבא דהלכה מעות יש לו והיינו דלא כשמואל וכ"פ כל הפוסקים וכדלקמן סימן שע"ג ואע"ג דגבי מקדש אחותו קיי"ל כשמואל כבר כתב הרא"ש דשאני בין אחותו לנכרי וכו' והניח בצ"ע ועיין תומים כי כתבתי פירוש מספיק בדברי רשב"א אף כי הלשון קצת אינו מדוקדק אבל מכל מקום דבריו נכונים ומוכרחים מגמרא לכן יפה עשה הרמ"א דהעתיק דבריו לדינא:
אורים ותומים, אורים · סימן קמ״ו, ל״ד
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.